יום א', טז’ בניסן תשע”ט
ספר ביוגרפי שמתאים גם ליום השואה

הנושא שלי השנה היה "ספרי ביוגרפייה ואוטוביוגרפיה", ולכן הפרוייקט הגדול שלי היה קריאת הספר "הנקה ופיט". זהו ספר ביוגרפי על אודות החיים של אמא של המחבר בתקפות השואה. האמא היתה אז ילדה קטנה בת שלוש כאשר החביאו אותה עם משפחה נוצריה הולנדית ושם היא נשארה עד סוף המלחמה (לתקופה של שלוש שנים). רציתי לקורא את הספר הזה עם הילדים מכיון שזהו הספר שואה העדין ביותר שיש לילדים בגילאים אלו. הנקה מעולם לא הולכת לגטו או מחנה השמדה, ובסוף הסיפור הוריה של הנקה באים לאסוף אותה. דאגתי לספר ולוודא לילדים כבר כשהתחלנו לקרוא את הסיפור שהוריה של הנקה ישרד ואת המלחמה ויחזרו לאסוף אותה. אני הקראתי פרק ואז כל ילד קרא פסקה או שתיים. כל מי שלא רצה לקרוא לא היה חייב לקרוא, אולם לא סיפרתי זאת לילדים מתוך תקווה שהם יחשבו שהם צריכים לקרוא ויקראו. רוב הילדים קראו, וכולנו נהננו. מכיון שקריאת הספר התפרסה על מספר שיעורים היתה לנו את ההזדמנות להתעמק בנושאים וביטויים שונים בספר הן מהפן ההיסטורי והן מהפן הספרותי. לדוגמא בספר כתוב שההורים היו "צמאים לקבל מידע על הבת שלהם", כמעט כל הילדים לא הבינו מה משמעות המילה צמאים בהקשר הזה, ולכן מתוך הספר יצא לנו לשוחח על המילה ועל משמעותיה השונות. מצד אחד זה היה מאוד מוצלח, אך מצד שני קראתי את הספר של שמונה כיתות (חצאי כיתות של שכבות ג'-ד' בנים ובנות). היה מאוד מתאגר להשאיר את כל הכיתות בערך באותו שלב בסיפור בין כל הפעילויות, טיולים וחזרות שהיו. לאחר חודשיים סיימתי, אך הייתי עצובה שלא עשיתי את כל הדברים שהייתי רוצה לעשות.