יום א', טז’ בניסן תשע”ט

שלום לכולן , ותודה לסלעית ולאלישבע על ההשתלמות המרתקת אתמול ,שולחת לכן מספר מאמרים להרחבת הדעת כהמשך להרצאות המרתקות אתמול מאמר מרתק של מרית בן ישראל (בלוג מומלץ באופן כללי )איך נראית ילדוּת, על שיר של ביאליק ועל איור של בתיה קולטון. כשחיפשתי נושא להרצאה דפדפתי בעשרות ספרים מאוירים, ושמתי לב שכמעט כל האיורים, הנפלאים והדלים כאחד הם מאד קונפורמיסטיים. בהכללה גסה אפשר לומר שהמודל של היחסים בין הטקסט והאיור הוא מודל של נישואים מסורתיים, כשהטקסט ממלא את תפקיד הבעל והאיור הוא העזר כנגדו. אני לא אומרת את זה באופן שיפוטי, הרבה ספרים יפהפיים נוצרו בדרך זו, אבל האם קונפורמיזם הוא האפשרות היחידה? מה עם גילויי החתרנות, העצמאות – לא כתחליף אלא כערוץ נוסף ונבדל של השיחה המשולשת בין הטקסט לתמונה, לקורא? מרית בן ישראל ארנה גרנות אוצרת משנה לאיור ספרי ילדים בספריית אגף הנוער של מוזיאון ישראל במספר סרטונים מרתקים.